1ומקנה אותו לבעלה ואע"ג דאמרינן בגט פשוט וכו' כלומר מבואר בב"י:1בפרהסיא וכ"כ בי"ד בסימן ב' לענין שחיטה וכתבו התוס' והמרדכי שם דגם לענין ע"א בעינן בפרהסיא דאם לא הפקיר עצמו אלא עבד פ"א אינו כלום:1מקום התורף פירוש גילוי ושאלו הדברים הם גילוי עניינו של שטר בית יוסף:1ומקום הזמן אע"ג דכתיבת זמן בגט אינו אלא מדרבנן אלמוה כאילו היה של תורה בית יוסף: ומדברי הרמב"ם יראה כו' גם מדברי רבינו לא משמע כלל שיהא חולק על זה בין בחש"ו בין בעבד וכותי ונראה דלשון זה שאמר ומדברי הרמב"ם יראה הוא תחלת ענין וקאי אמאי דמסיק והרי"ף פוסל כו' ואין שום דבר חילוק בינו לרמב"ם כ"פ:1אחד מחמשה רצה לומר הנ"ל דהיינו חרש שוטה וקטן ועבד וכותי:1והר"י פוסל כתב בית יוסף שכן צריך להיות והר"י או הר"ף:1אפי' בחרש שוטה וקטן רצה לומר אפילו בטופס:1כתב הרמב"ם כתב גט בשבת כו' ז"ל ב"י כך מצאתי הנוסחא בספרי רבינו ולפ"ז נקט בבבא ראשונה וכו' עד נקט דוקא י"ט דמ"ה פסול ואינו בטל ר"ל כל מקום שאמר הרמב"ם בטל ר"ל מן התורה ופסול מדברי סופרים כ"כ הרמב"ם בהדיא בפרק ב' דהלכות גירושין ר"ל שפוסל האשה מן התרומה ומבעלה כהן כ"פ ואפילו כתבו בפרהסיא אבל אילו כתבו בזדון בשבת בפרהסיא בטל היה מפני שכתבו מחלל שבתות עכ"ל ובבבא שניה דבטל היינו משום שעברו על לאו של לא תעשה מלאכה בי"ט והוו רשעים ופסולים לעדות והוו הגט בלא עדים ומשום הכי דוקא אם חתמו הוא בטל אבל אם לא חתמו אלא כתבו בזדון ונתנו לה בפני עדים כשרים לא היה בטל דאע"ג דעברו עבירה בזדון מכל מקום אין מבטל הגט מכתיבה דאין דינם ככותי ודוקא אם עברו בשבת בזדון בפרהסיא דינם ככותי. "וכתבו דנקט היינו משום דאילו לא נכתב היום הוי בטל מטעם דהוי מוקדם. ובבבא שלישית דפסול ואינו בטל היינו משום דאף על גב דעדים פסולים לעדות מן התורה והוי הגט כאילו לא נחתם מכל מקום הואיל שנתנו לה בפני עידי מסירה אינו בטל דמתכשר בעידי מסירה ועיין בדרישה:
